טיפול בדלקות סביב שתלים (פריאימלפנטיטיס)

פריאימפלנטיטיס היא מחלה התוקפת שתלים, ושמה העברי: דלקת סובב השתל. המחלה מתאפיינת באדמומיות בחניכיים סביב השתל, כאבים, וירידה הדרגתית של העצם התומכת בשתל.

בשלבים מתקדמים של המחלה השתל מאבד את כל התמיכה שהייתה לו ונכשל. זו הסיבה שחשוב לתפוס את המחלה בשלבים מוקדמים, ולמנוע את המשך הספיגה של העצם התומכת.

אם תציצו בתמונה שמעל, תראו משמאל שתל בריא. כל השתל נמצא בתוך העצם, כאשר הכתר נמצא מעל החניכיים. במרכז ניתן לראות שתל בשלבים ראשונים של פריאיפלנטיטיס, עם ירידה מצד אחד שלו בגובה העצם.

בשתל מימין רואים משמאלו אובדן של כחצי מגובה העצם התומכת בו, ומימינו כמעט כל גובה העצם חסר. שתל זה כבר לא ניתן להצלה ויש להוציאו.

הגורמים לפריאימפלנטיטיס – דלקות סביב שתלים

ישנן מספר סיבות להופעת דלקת סביב שתלים וירידה בוגבה העצם:
1. אבנית – הצטברות אבנית סביב השתל היא תהליך טבעי. אבנית זו היא כמו ספוג שמעודד חיידקים להתיישב באזור, ואז מתפתחת דלקת שגורמת לירידה בגובה העצם.
2. היגיינה לקויה – אם אתם לא מצחצחים באופן קבוע והיטב, חיידיקם מצטברים באזור וגורמים לדלקת. מומלץ לעשות שימוש יומיומי גם במכשיר סילונית.
3. עודף עומס – עומס מוגבר של לחץ מהשיניים הנגדיות יכול לגרום לעצם להתרחק מהשתל, ואף לכישולנו. חשוב מאד לאזן את הכתרים בצורה אידיאלית.
4. מיקום השתל – אם מראש העצם הסובבת את צוואר השתל דקה, יש לה סיכוי גבוה יותר להיספג. רצוי למקם שתל צר יותר על מנת שהעתם הסובבת את צווארו תישאר רחבה.
5. מחלת חניכיים – מחלת חניכיים עשויה לגרום לדלקות בכל הפה, וכפי שהיא פוגעת בשיניים, היא יכולה לפגוע גם בעצם התומכת בשתלים.

מה השכיחות של מחלת הפריאימפלנטיטיס?

לפי מחקרים רואים סיכוי של 25% להופעת המחלה סביב שתלים, בטווח של 5 שנים. ביחס לבעיות אחרות, הסיכוי גבוה למדי, אך אין חובה שהמחלה תופיע, וזאת בתנאי שתקפידו לשמור על רמת היגיינה מיטבית. לדעתנו השילוב האידיאלי הוא צחצוח ושימוש במכשיר סילונית ברמה היומיומית, כמו גם הגעה לשיננית להסרת אבנית אחת ל-3 עד 4 חודשים.

איך מתקנים שתל שנפגע מפריאימפלנטיטיס?

אכן, ריפוי של פריאימפלנטיטיס הוא נושא למחקרים רבים בעשור האחרון. מהרגע ששתל איבד עצם, הסליל החיצוני שלו נחשף. בתמונה נראה שתל, שהעצם סביבו נספגה, והסליל שלו חשוף. החיידקים נצמדים לסליל החשוף, ומשתמשים בו כמו במגלשה כדי להגיע עוד יותר נמוך, ולספוג עוד עצם.

מהרגע שהסליל נחשף, התהליך פשוט מזין את עצמו. כל המחקרים מראים שקשה מאד לעצור את התהליך, עד כדי בלתי אפשרי. במרפאתנו משתמשים בשיטה שפותחה באוניברסיטת תל אביב לפני מספר שנים, בה נכנסים לאחר שהרדמנו מקומית את האזור אל מתחת לחניכיים עם מברשות מיוחדות. מברשות אלה מתלפפות סביב הסליל ומנקות אותו.

לאחר מכן מחדירים חומר מיוחד השוטף ומחטא את הסליל ואז מצפים אותו בחומר אנטיביוטי מיוחד הנצמד לסליל ומונע חזרת החיידקים. טיפול זה עוזר מאד לסובלים מכאב ולדקות סביב השתל. מאט מאד את קצב המחלה, אולם תמיד יש סיכוי שהבעיה תחזור לאחר כשנתיים שלוש, שכן הסליל עדין חשוף. טיפול זה ניתן לבצע בשלבים הראשונים של המחלה, ולכן חשוב מאוד לאתר אותה בשלבים הראשונים. בואו לבדיקה וצילומים כל חצי שנה (חינם במרפאתנו).

בשלבים מתקדמים יותר של המחלה נוכל להחליט בין:

1. ניסיון בניה מחדש של עצם סביב השתל
2. הוצאת השתל וביצוע אחר במקומו
יש לקחת בחשבון שכשמוציאים שתל, יש להחליף במרבית המקרים גם את השיקום שמעליו.

לסיכום, טיפה אחת של מניעה חוסכת ים של בעיות. שמרו על הכללים הבאים ותימנעו מאובדן שתלים:
1. בחירה ברופא שיניים טוב שיודע למקם נכון שתלים בעצם
2. שמירה על היגיינה קפדנית סביב שתלים
3. ביקורת רופא שיניים וצילומים אחת לתקופה